ארכיון תגיות: קורונה

שלילי זה החיובי החדש

ממי אל תשאלי!

ואז בהיותה מקיצה משנת הצהריים הקדושה שלה, אני מפנה אותה ללא היישר אל עבר קבוצת הוואטסאפ הכיתתית של ביתנו הבכורה והמתבגרת לאלתר. מייד הלסת של הסולדת מכלבים נשמטת מטה, היא משירה מבט הרוס לעברי, לא נשאר לי אלא להנהן בכניעה ולתכנן בבכי ובנהי את הבאות. למורה של זו המתבגרת יש קורונה, והופ – כיתה שלמה על ההורים ועל האחים ועל הניסים ועל הנפלאות ישר לבידוד!

בחלומי אני “מבודד” את כל בני הבית בחדר משלהם ונהנה מפיסת נדל”ן רחבת ידיים עם גינה. מוציא את הכלב שש פעמים ביום. ואז היא צרחה עליי שוב לעניין הכלב ומייד הסכמתי שכולנו ניקח חלק אקטיבי בבידוד הסוגר עלינו בצעדי ענק. שעתיים לאחר מכן אנחנו מכונסים ברכב המשפחתי לרבות מסכות וכפפות. בעוד כמה רגעים אני עומד להתאחד עם מטוש לראשונה בחיי, בתחנה הקרובה של “היבדק וסע” הקרובה למקום מגורינו. מייד אין צ’יינה מעולם לא היה קרוב כל כך.

הבידוד הראשון שלנו

זה היום השלישי לבידוד המשפחתי שלנו. כולנו שליליים. שלילי זה הטבעי שלי, אבל הפעם מדובר באחד השליליים החיובים שאני רק יכול לאחל לעצמי. בינתיים מלח שום פלפל מים, עוד שום סימפטום לא מגיח משום מקום, נו ניוז גוד ניוז.  אם רק היה לי כלב לטייל איתו קצת. יש אופצייה לקצר את הבידוד ביומיים, אם שוב נצא שליליים בבדיקות, ובאישור רופא בלבד. אני שוקל את זה. אולי הפעם אבקש מטוש צבוני או ממותג.
הילדים? הם פחות מכים אותי עכשיו, בינתיים זה המכות הרגילות על השלט, על המשחקים, ועל החיים בכלל. עוד עשרה ימים.

הזוגיות בבידוד

אני אעבור פשוט לפיסקה הבאה.

הדברים שכבר לא:

ללכת לסופר, להזמין אינסטלטור, לתקן את המזגן, לסוע לעבודה, ללכת לצפות בכלבים בפארק, לעשות עם חברים על האש, לעשות כושר, לרכב על אופניים, ללכת לרופא ולשכנע אותו שאני חייב רפואי, להזמין את ההוא שיבוא לאטום את הגג, לריב איתה ולצאת מהבית בהפגנתיות, ללכת לנבוח על כלבים של שכנים, לקחת את הילדים לגלידה, לקחת את עצמי לבד לגלידה והחביב עליי מכולם – לגרות את הילדים עם לצאת מהבית – ואז להגיד להם שאי אפשר כי אנחנו בבידוד. עמיתנקם על כל מה שהם מעוללים לי ולשליטה העליונה.

 

אחוות המבודדים

שלא כהרגלי אפרגן ליישוב הקהילתי שלנו – משפחה יקרה דאגה לנו אתמול בערב למנחה מתוקה על תקן עידוד בבידוד. למרות שאני לא איש קהילה בדמי זו אכן יוזמה מבורכת. אפשר גם בזמן הזה להביא לנו לאימוץ גורי כלבים חמודים – הם תמיד יתקבלו בברכה. מעבר לזה התברכתי בגינה שאפשר לצאת אליה, הילדים התברכו בנטפליקס. כל אחד והסרט שלו. אל תביאו גורים באמת אני רוצה לחיות.

 

עד מתי אתם בבידוד?

עד סוף שבוע הבא אלא אם נקצר. בינתיים אנחנו צריכים להתגנב לרחוב ולהניע את הרכב שלנו שלא ייגמר המצבר שוב. והנה עוד משהו לריב עליו. הם שברו לנו את כל הרחוב עכשיו כי הופכים אותו לרחוב הולנדי עם אבנים משתלבות ונזקים משתלבים אחרים. ובכלל זה כייף גדול לשמוע כל היום ניסורים של מרצפות רחוב משתלבות לרבות ניסורים של בלטות מהצד עקב שיפוץ של שכנים. עמיתמודד על בסיס יומי עם רעש מחריד ומעצבן, מלווה בחרדות קיומיות של להחזיק הכל במקום ולנשום.

 

הסוף

החלטתי לקצר היות וקצת קשה לי לכתוב יותר מדי דברי הבל וזה מפאת מקלדת ארגונומית חדשה שרכשתי ואני שונא אותה מלא. למעשה זה הפוסט האידיוטי הראשון שאני כותב איתה וזה פשוט זוועה. בכלל מקלדות זה כל כך אובר רייטד, ועל ארגונומיות אין בכלל מה לדבר. בערך כל משפט שאני כותב אני מתקן שלושים פעם, האצבעות ממאנות להתרגל לחרא הזה של כאילו מקלדת חצוייה. לא להאמין ששילמתי כסף על הסבל הזה של לחפש מקשים עם הקקבונים שלי בתצורה של אצבעות. אז תרשו לי לקצר קמעה, ולאחל למקלדת את מה שזה לא יהיה שמאחלים למקלדות. אבל הייתי חייב אלחוטית עם כזה של מספרים בצד, כי חפרתי מלא בפורומים של גיקים וזה מה שכולם עפים עליו. אבל ככה זה שאתה מטומטם.

שאו ברכה ועטו מסיכות. או שפשוט תשימו אותן!

 

#עמיתבודד

 

המשרד הביתי

ההדחקה

זה התחיל מאיזשהו רצון למסך נוסף, אם להודות באמת, אז גם אנוכי, כמו כולם כמעט – עובד מהבית. איכשהו היתה לי הרגשה שהשולחן המשרדי שלי משכבר הימים מאיקאה לא באמת יעמוד במשימה, מפה לשם אני עכשיו עם שולחן מזכירה ארוך ופינתי בגוון אלון מבוקע וזה כולל חמש מגירות שאת העליונה אני אפילו יכול לנעול! אני מאוד קשור בלב לשולחן החדש שלי – ומכאן מתחיל מסע זיוודים של העתקת המשרד שלי על שני מסכיו אל עבר המשרד הביתי.

מה שחסר לי עכשיו זה מעמד לטלפון היות והקודם שלי במשרד “נעלם”, שלווה נפשית ולהעיף את המקלדת פי.סי שלי כי אני באמת כבר לא סובל אותה. ארגונמית שמרגונומית, בורכתי בשלוש פריצות דיסק וחצי בגב וזה בטוח סימן שצריך להחליף את המקלדת. או אולי פשוט להרגיע עם העתקת עצים בגינה ממקום אחד למשנהו? אבל אין ספק שמקלדת חדשה תעזור ללא הכר לרבות ארקוקסיה, אתופן, וקנאביס רפואי באישור בלבד.

המשרד סגור. המדינה סגורה! יש בעיקר כאוס והפגנות. בזמן הזה הייתי יכול כבר לגדל שלושה כלבים ואולי זה הזמן לציין שהקמפיין לכלב נכשל כישלון חרוץ. אין אפילו חתול שמוכן לאמץ אותי. מירב כנראה תחייך עת שתקרא את השורות הנ”ל, בוא תבוא התגובה. והנה אני עובד מהבית ממש כמו במשרד, פייר זה לא אותו הדבר כי אין לי בבית פריזר מלא בטילונים ובפינוקים, והמזגן במשרד שלי עדיין דרוש תיקון. מדי פעם אני יוצא להתאוורר וזורק את הפח.

המציאות. שעולה על כל דמיון

Set-up בימי קורונה. מציאות מאתגרת. אתמול ראיתי בפייס שאנשים פרסו את כל המשרד שלהם על גבי קרש גיהוץ ובכך פתרו את העניין של “המשרד הביתי”. פעם גם לי היה קרש גיהוץ, היה לי אפילו מגהץ אבל איכשהו הם מעולם לא נפגשו. מירב הציעה שעד שכבר יש לנו כמה גיהוצי חירום אז אפשר פשוט למסור אותם לשירותי גיהוץ. כבעל צייתן, חסר חוט שידרה תרתי משמע וסובמיסיבי הסכמתי מייד. בכל זאת אני מתעורר כמו סימן שאלה כל בוקר. כן אחרי הסי.טי שעשיתי באמצע הלילה השבוע, האבחנה לא אחרה לבוא. אז גם כזה עכשיו. #עמיתפרק!

מסתובב לי בבית, מדי פעם נתקל בילד או ילדה אוחזים במסך וצורחים בהיסטרייה שהם עברו שלב במשחק. “נו אבא מתי תקנה לנו את האקס בוקס החדש?! ולמה אתה כל היום במשרד? באימא שלכם יצאתי רגע מהמשרד להשתין. כאילו שסגרו את הבצפר ואף אחד לא לומד עכשיו. היה אצלינו השבוע טכנאי של הוט והחליף את השלטים המסכנים שלא עמדו בעומס ובמכות של: “הוא חטף לי את השלט האח הסתום הזה!” השמיעה שלי התחדדה לרזולציית של איך עושה שלט שנופל על הרצפה, או איך צורחת ילדה שמקבלת כאפה מאח שלה וחוזר חלילה. שגרת הסגר במיטבה.

היישוב שלנו היה אדום עד לפני שבוע, תודה לבורא עולם ולבורא ההנחיות הפרוזאיות טיפסנו חזרה בעקומה אל עבר הירוק המיוחל. אפשר לנשום אבל עוד אי אפשר לצאת ממש מהבית, ואנחנו לא מפרים הנחיות. נגיד. כבר שמעתי ופגשתי בזום כמה בריות שנדבקו. אני בינתיים ממשיך כהרגלי עם השיטים שלי ויכול רק לייחל שגם השנה אזכה בחיסון שפעת סטנדרטי.

אל תפטרו אותו!

עלייתו של ענף השליחויות. אולי למעט שליח אחד שצילצל אליי השבוע להתנצל על זה שהוא חשב שזה בסדר לזרוק רכיב חומרה שהזמנתי מעבר לשער. מקווה שלא באמת פיטרו אותו בסוף. בכל זאת יש לי מצפון לשמור עליו. ההתאווררות היחידה שלי היתה בערב יום כיפור, איכשהו מצאתי את עצמי בסופר – ספורט יחידני שכזה. שבוע הבא יש לנו שבוע בריאות בעבודה, ואני באמת צריך להשיל מעצמי את אותה קנייה.

מצד אחד נשבר לי, מצד שני מתחילים להתרגל. שגרת קורונה. מבלי לשים לב איכשהו חלפו להם שבעה חודשים. כן, וכל השלושה שלא מפירים הנחיות מחכה לכם מדלייה בכנסת.
אם זה מעודד מישהו, אז כן אנחנו עדות חיה לתקופה היסטורית מרתקת של וירוס ממזר שמשבית את העולם ואת שמחת החיים שמעולם לא היתה לי. כי ככה זה שאתה זקן ומריר. גנים אשכנזיים שרק הולכים ומשביחים עם השנים.

הביקור הבא שלי אצל האורתופד ייפתח כך:
אני בהתלהבות: “דוקטור יש לנו פריצת דרך נכון?!”
האורתופד: “לא דרך, דיסק נשמה דיסק”

 

עמיתלונן

זה עונתי

מאז שהחתול שלנו עזב אותנו, הופר האיזון בעולם. כל העולם ספוג בקורונה. אומרים שזה גם הגיע לירח. כל העולם בבידוד. קיים חשש למחסור אינסופי בנייר טואלט שלוש שכבות, אני לא מתנגב עם פחות, דיספנסרים של אלקו-ג’ל וקופסאות שימורים. אין ממשלה, אין בתי ספר, תיכף הם יכבו גם את הגנים. ובכלל, איך זורקים את הזבל בבידוד? הילדים כבר טורפים אחד את השני בבית, ומתי לכל הרוחות והשדים מתסיימת לה חופשת הפסח? שלחו את כולנו לעבוד מהבית כצעד מונע. אפוקליפסה עכשיו! בן של זונה החתול הזה, גם אם הוא יחזור ספק אם אסכים לקבלו בחזרה.

ביום ראשון אם לא יהיו גנים אני הולך לחשוב ברצינות על התאבדות. אני אמור לשעשע מפלצת אחת או שתיים במשך יום ש-ל-ם. ייתכן ומירב תצא לעבוד בראשון, גם ככה לא נשאר הרבה מהעבודה שלה, שלא לדבר על הפקקים שהתפוגגו עקב בידוד המוני. קחו סטארטאפ: להסב את כל מטוסי הנוסעים שקורקעו ולהסב אותם כמטוסי תובלה. לפחות ככה נקבל את כל הקניות שלנו מהמרשתת בזמן. מכולות וארגזים של אלקו-ג’ל באוויר. רק שלא יפול לי בבית האינטרנט.

אני עוד לא מפנים. פייר זה קצת מזכיר לי את מלחמת המפרץ. כולנו היינו אטומים בבית, איכשהו שרדנו את זה. אנחנו עם חזק. רק חסר שהחיזבאללה יתחיל לזרוק עלינו קורונה בטילים ואז הכל יהיה מושלם. עכשיו יש גשם של קורונה בחוץ, יש מי קורונה בברזים ולא נשארו פסטות ופתיתים על המדפים בסופר. ואם ראיתי אתמול בסופר אנשים ספוגים בציפרלקס מעמיסים כמו מטורפים כמויות מזון אדירות? התשובה היא כן! מרוב שהייתי משועשע מהסיטואציה צילמתי מדפים שלמים ריקים! גם הקופאית היתה עם כפפות, והשומר בכניסה לסופר חבש מסיכת פחם אקטיבי. לא הקורונה תגמור אותו – הסיגריות שהוא מעשן. תשטפו ידיים עם סבון ולא לשכוח לחטא אותם עם אלקו-ג’ל. גם לשפשף ידיים בוויסקי יכול לעבוד. בשום מצב לא ללקק את האצבעות!

והמצור נמשך. עם ביטול הבייביסיטר הפורמלי של משרד החינוך, הוטלה עלי משימה ללכת להביא חומרי לימוד וקריאה שלוקטו עבור אלה שעברו להום-סקולינג בעל כורחם, בכדי לתרגל עם זו בתי בבית. שיהיה לי בהצלחה, אני אצטרך אותה. בטח עד יום ראשון כאמור גם הגנים ייסגרו. שוקל ברצינות להדביק את עצמי בקורונה ולהיכנס לבידוד. יש צרחות ומכות בבית, ככה זה ילדים. הם מכלים את מיתרי הקול אחד על השני, נעשים צרודים, משתעלים, מקיאים ואז אינהלציות לשניהם. אני מחכה לסגר. בינתיים מתחיל ללקק מזוזות וידיות של דלתות, כי הכי חשוב זה לשמור על שפיות בעת הזו. עת ההיסטריה!

עוד דבר שהיכה אותי בתדהמה מוחלטת של אדישות לאחר שיחות עם חברים בואכה המצור, זו העובדה שאני בין הבודדים במדינה ללא נטפליקס. נעים מאוד, עמיתלונן בן 47 ואני נטול. מסתכלים עלי בפליאה תמוהה של איך זה יכול להיות? הנה עובדה, אין לי נטפליקס – תזדיינו! צופה במה שיש – קורונה עונה שלישית. מזכיר לעצמי שצריך לטבול את הילדים והשלט של הטלויזיה באלקו-ג’ל ולרסס עליו נפט וריטלין נוזלי. יש מספיק נייר טואלט בבית ובסופר, וברצוני להודות במעמד זה לבורא עולם. הולך לשלוח מייל לאיקאה ולשאול אותם מתי הם מתחילים לשווק את הגירסה המודרנית של תיבת נח. ככה נבנה משהו ביחד עם הילדים, פעילות משפחתית מבורכת שתכין אותנו למבול שיבוא אחרי שהאסטרואיד יכה כאן בעוד שבועיים. תעשו לעצמכם טובה, ותכתבו צוואה – ויפה שעה אחד קודם להידבקות.

מילה על זוגיות. חל איסור מוחלט על משחק מקדים, בכלל אפשר ומומלץ להימנע מכל סוג של מגע. הכי חשוב זה לא לגעת בפנים, לא של עצמכם ולא של בני או בנות הזוג שלכם. אסור לירוק אחד על השני ואו חלילה רחמנא ליצלן ללקק ידיות של מקררים. אפשר לשתות תה יחדיו אבל במרחק סביר אחד מהשני. ובכלל בלילה רצוי לישון בנפרד. איזה חלום! בידוד כפוי. ומתי בדיוק הפכנו לעם הלחץ? ממתי בדיוק אנחנו כל כך משוכללים בלנבא את סוף העולם?! אני בעד צעדי מניעה. אבל למה ככה? למה ללבות את אש ההיסטריה?! ממתי גלילי נייר טואלט הפכו ליהלומים?! ועוד לסחור בגלילי נייר טואלט בשוק השחור?! לכלות את כל המדפים בסופר?! לא נסחפנו קצת?!

ובכלל איך אני אמור לצאת עם הכלב כשאני בבידוד? ואיך לטפל בכלב נגוע בקורונה? איך מפיגים לכלב את השיעמום? שאלות הרות גורל שרק בעלי כלבים אמורים לדעת. לאור המצב אולי אפזר קצת אוכל חתולי בחצר, ומי יודע אולי יאמץ אותנו איזה חתול או חתולה. ואולי גם אלמד משהו חדש? עמיתבודד מישיר מבט על הלא נודע.

בידוד מוצלח לכולנו. עמיתלונן ישוב מייד אחרי סוף העולם. בינתיים יצאתי לפרסומות – ביי.

 

עמיתלונן