הדיל

אני מחזיק בדיעה, צלולה ביחס לשעת לילה מאחרת זו, שזוגיות צריך לתחזק. כי מי מאיתנו לא מרגיש שזה כבר לא כמו פעם? על כל ההתמודדיות שלנו בימינו אנו – השגרה, החיים, הבלאי, הקמטים, הקמטים על החתול, הילדים, מוקד החירום של מכבי, מס הכנסה, הפקקים, הפקידים, להסיע, להחזיר, התשלומים, העבודה, לצאת עם הכלב – רגע זה לא קורה באמת!, אז אחרי כל זה, מישהו מצפה ממני בתשע וחצי להיות השרמנטי, השמנמן המסוקס ולהתחיל לשעשע או זו הידועה בציבור או אשתי האהובה? מישהו באמת חושב שנותרה בי איזשהי פיסת אנרגיה על כל סוג של מצב צבירה? אני נבראתי עבור מישהי? לא! אני נבראתי ככל הנראה בכדי להיות פרזנטור של בית אבות.

אז איך באמת מתחזקים זוגיות מוצלחת? נשארים רווקים! שנים הייתי בזוגיות מונוגמית עם עצמי וזה עבד נפלא. יש כאלה שמביאים עוד ילד בשביל להציל את הזוגיות שלהם, וזה באמת לא חכם, ויש כאלה שזה מצליח להם בסוף ומרשים להם כלב. כשאני נשבר לפעמים בזוגיות שלי, אחת ליומיים בערך, אני מתריס בפני זוגתי שאין לנו זמן איכות לעצמנו, וזה באמת כבר לא כמו פעם ובואי נצא לחופש. בואי נטוס לאנשהו בלואו קוסט! שבועיים של ריבים מקדימים על היעד, עוד שבוע של תהיות לגבי סידור לילדים וההסכמה שלה, לרבות הבכי שלי לבלות כמה ימים נטולי ילדים, רצוי ביעד שרחוק מכאן כמה שעות טיסה. פאק השנה זה הצליח לי! זה פוסט על ריבים ועל ימי הולדת.

“להתארגן” על חופש. זו עדיין לא משימה של מה בכך. ובפרקטיקה מדובר על אסופת מיקרו ריבים שתפקידם הוא לא אחר מאשר להעמיד את זו הזוגיות במבחן השעה. הרי הכל כל כך זול היום והשמיים פתוחים. אה, אתם מוסיפים מזוודות? בסוף לקחתם טיסה זולה באמצע הלילה? בעמידה, וואו?! ומה עם החניון לטווח ארוך, ומה עם ביטוחים – מה, לא נוסיף חילוץ והצלה לפוליסה אם ניתקע בסייל באיזה קניון לא כשר רחמנא ליצלן?! חבילת סלולר מפנקת, כדי שיהיה אפשר לצלצל לילדים כל שעתיים. ולמה לעזעזל אתה לא לוקח את הטרולי הקשיח? מה, ולמה הזמנת מהאתר הזה בכלל? אין להם ביטולים! מה זה אתה אורז לרילוקיישן?! אנחנו חוזרים בעוד יומיים! הדברים הקטנים האלה שמקשטים זוגיות. חולה עליה!

אשמתי! קודם כי נולדתי בכלל, ומעבר לזה חשבתי שיהיה נחמד, ולכבוד ימי ההולדת שלנו שחלים בהפרש של שבוע זו מזה, שאולי ניסע קצת. ביקשה נפשינו קמצוץ של זמן איכות זוגי בניכר. נוכל לריב ולישון סופסוף בלי הילדים. אז אני הבעתי עניין וזוגתי שתחייה סגרה את הדיל לרבות “הסידור” לילדים. אשת חיל מי ימצא? מצאתי! חמותי שאלה אם אנחנו נוחתים ישר בבית המלון, ואם לא מסוכן עכשיו בעולם עם כל הוירוס הסיני הזה שמאיים על גורל האנושות, ובטח גם ממש קר כי זה לא כמו בארץ. לך תסביר שעבורי להיות נשוי זה מסוכן שבעתיים. לקור יש סוודר וקורונה מבחינתי זו בירה. ואם יהיה פעם פטנט רשום עם נחיתה ישר בבית המלון – חוץ לארץ יהיה הרבה יותר מגניב. בקיצור עמיתלונן וזו שסובלת אותו שוב ביחד, אחרי כמעט עשור.

היא בכלל לא רצתה לסוע. אני איימתי שאביא כלב. אז אנחנו טסים לאתונה. מה רע?! כמובן בהנחה שגם נמריא בזמן, ושלא יתעטש עליי איזה סיני, ושהמזוודות לא תלכנה לאיבוד, ושמזג האויר באמת יהיה כמו שהאפליקציות מבטיחות, ושלא ניפול עם המלון – מקסימום זה יצליח. יש לי אמנה לחתום עליה ובה אני מתחייב לא לריב איתה, לא לעצבן אותה, לתת לה את הזמן שלה, לא להאיץ בה בבקרים עם ארוחת הבוקר במלון, לא להזכיר כלבים כלל, לא להאיץ בה לסיים כבר את האוכל כי אני חייב להספיק לעוד קניון, לא להפריע לה לישון צהריים, ובגדול מה לא לעשות. מותר לי מדי פעם לקטר אבל לבדי. ככה בדיוק מאלפים אותי לפני כל יציאה ממושכת מהבית לכמה ימים. החוקים נוקשים אין ספק. יהיה לי קשה בלי החתול שלי, אבל שכן יקר יאכיל אותו. אני אתגעגע.

אני לא ידע מה יותר משמח אותי. זה שאנחנו נוסעים או זה שהצלחתי לשכנע אותה. האם מוטיב הכלב ישרת אותי מהיום והלאה כמנוף שכנועים? ואיך לעזעזל זה יצליח לי כשבאמת יהיה לנו כלב?

מוקדש למירב.

 

עמיתלונן

?רוצה להשאיר תגובה