ארכיון יומי: 01/06/2021

אם זה מקרקר כמו ברווז זו בטוח קרפדה!

נגיד כמה שבועות לפני? אולי חודש אבל מי סופר. התחלתי לשמוע קולות. זה נשמע קינקי, אני יודע וזה בדיוק אני, אבל זה נשמע כאילו שכנים מעליי, ואני באמת לא יודע למה, התחילו לגדל ברווז?! כאילו אנשים מתחננים כל החיים לכלב, אבל אנחנו משפחה של מיוחסים כי לנו יש ברווז! זה הגורל שלי עכשיו. ברווז שחיי לו מעליי. כלומר משפחה חדשה יחסית שעברה לבית הזה עם שני ילדים צרחניים במיוחד, לרבות הורים צרחניים לא פחות – אז מה עוד יכול להפתיע אותי בתום שנת קורונה? ברווז.

וכך מדי ערב, עת שאנו ישובים על הספה, נאחזים בשארית האנרגיה שעוד נותרה לנו, עם ויטרינה פתוחה למחצה ובריזה נעימה ומלטפת מכיוון הגינה, ספוגים בתשליכי חטיפים – והברווז הזה שוב מתחיל לקרקר. אני?! כחסיד של שקט מן המניין שלא יכול לסבול שום רעש מעבר לגבולות הנורמה, וכאו.סי.די מן המניין זה מתחיל לכרסם בי מבפנים. וזה לא מרפה.

סברה אחת צידדה בכך שמדובר בצעצוע בריכה מצויד בחיישן תנועה ושכל פעם שהוא נוגע בחפץ אחר הוא – מקרקר! וואלה?! באמשכ׳ם?! מתעוררת לה משפחה בבוקר יום רגיל ובכייף שלה מחליטה לעבור לשכונה באמצע החיים ולהמית עליה שואת צעצועים בדמות ברווזים מקרקרים ואם אפשר בואו נמית את החורבן הזה רק בלילה.

הסברה השנייה היא שחייב להיות כאן משהו מעבר. אולי בית גידול לברווזים, אולי יש להם לול? או שזה באמת איזה רובוט שמנקה את הבריכה רק בלילה. לקחתי סטופר והתחלתי למדוד את תדירות מופעי הזוועה, ואם אכן זה צעצוע משוכלל, בטח יש לו בינה מלאכותית והוא מחליט כמה ולמי הוא מפריע. ולמה להפעיל דווקא בלילה? כי זה עוד יותר מוסיף לאווירה.

וכך חולף לו שבוע של קרקורים ולא מהסוג של הבטן. בלית ברירה ובצעד נואש דיו אני כבר מתחיל לתחקר את הסביבה הקרובה אליי, טוב אין באמת כזו, אבל לפחות את השכן שצמוד אליי. הוא לא שומע כלום. מה גם שלא מדובר בהפרעה נוירולוגית שלי כי גם אשתי שומעת את הקרקורים ואנחנו שנינו עדיין מנסים לשמור על שפיות. אשתי יותר מצליחה כי מישהי חייבת להיות כאן המבוגר האחראי.

שבועיים של קרקורים. מחליט לצאת עת ערב ולהקשיב. וזה מקרקר ומקרקר וכן, מקרקר. ככה עד השעות הקטנות של הלילה. פאק איזה סוללות פגז יש לצעצוע הזה! בטח כל היום הוא גם נטען מהשמש. אני מתחיל לחשוב על התנקשות שתיראה כמו תאונה או בצורה יותר מתורבתת להשאיר להם מכתב בתיבת הדואר ולבקש שייכבו את הדבר המזויין הזה שמקרקר. בדרך לא דרך אני מצליח להשיג מספר טלפון של בעלי הבית. למחרת היום אני מחייג.

השכן עונה לי ואני מתחיל בהכי נחמד שלי ומגביר ומתשאל אותו לפשר העניין. ואז הוא משיב: ״אתה בטח מתקשר בקשר לקרפדה.״ שתיקה מביכה. שלי. ואז אני פשוט מתפוצץ מצחוק ואני משיב לו שלא הבנתי למה לעזאזל הם החליטו לגדל ברווז צעצוע. מפה לשם אני מבין שיש כאן תפנית דרסטית בעלילה לרבות שכן מאוד נחמד שמבטיח לעדכן ברגע שהפורע חוק הזה ייתפס. גוגל קרפדות וזה נפלא!

לשכנים שלי מעליי יש קרפד חרמן שבא להתנחל להם בגינה וכבר חודש לא מפסיק לקרקר. מפה לשם אני מתמחה בקרפדות בגוגל וחוקר על נשק להשמדת קרפדות. עכשיו ללוגיקה של הקרפדות. בתור קרפד או קרפדה ממין זכר – כמה סתום או נואש אתה יכול להיות בשביל לבקש להפרות למישהי את הביצים? ״לא משנה מה, אני אעמוד פה כל ערב ואקרקר את עצמי לדעת עד שתבוא הקרפדה שלי״. תנו לי משהו להאחז בו, תנו לי טינדר לקרפדות, תנו לי קולות ביו טיוב של קרפדה חרמנית להשמיע לו. מסכן הוא פה לבד.

לשכנים שלי מעליי יש קרפד חרמן אתמול התקבצו להם כמה שכנים שחברו יחדיו וניסו לתפוס אותו. הם הצטיידו בפנסים, הקיפו כל צמח בגינה, טיפסו על עצים ואולי אפילו עשו קולות של פיתון בורמזי לטובת שיקום ההרתעה. לרגע היה נדמה שהקרפד נשמע קצת שונה – אולי קרה הנורא מכל והוא נתפס, אך לשווא. מאמצי החיפוש עלו בתוהו והחרמן הזה ממשיך במשנתו כמדי לילה. קרקורי אלף לילה ולילה והוא לא הולך להתייאש בקרוב.

לשכנים שלי מעליי יש קרפד חרמן ואין לי מושג מתי הוא יעזוב. החשש הגדול כאן הוא שהמיוחלת והמיוחמת שלו כן תגיע בסוף והם יטילו להם ביצים ויישארו לבנות כאן את מעון הקבע שלהם. מתישהו כשהראשנים יגדלו היא תתחיל לחפור לו שהוא לא משקיע בילדים ושהיא עושה הכל בבית. ואז הוא יעזוב ואנחנו נישאר פה עם קרפדה ממורמרת שלא תפסיק לקרקר על זה בחיים.

עמיתלונן