שלום קוראים לי ג׳, ואני הבת של עמיתלונן. לא אכפת לי אם תקראו לי עמיתלוננת ג׳וניורית או המתלוננת ב-ה׳ הידיעה כי אני כאילו וואו, וגם היום עליתי לכיתה ד׳, ואשכרה אני כבר יודעת הכל. באמת! אבל בעיקר מתלוננת ומנהלת אפילו את אמא שלי טוב? אבל בעיקר את אבא שלי. שקורא לעצמו עמיתלונן פחחח. הנה עוד אחד שחושב שהוא מבין אותי.
אני בת תשע פלוס ואני כבר יודעת שאני בגיל ההתגרות וגם בגיל ההתבגרות כי זה הגיע קודם. ואם יש משהו שמעצבן אותי בעיקר חוץ מהכל זה אבא שלי! אוף הוא מ-ע-צ-ב-ן. הוא מביך אותי לפני חברות שלי ואני תמיד מנסה לחמוק ממנו ואני כאילו אומרת לעצמי כשחברה שלי כאילו באה אליי, שרק כאילו יהיה בפגישה ושלא ייצא מהמשרד שלו, שיו הוא כזה מביך כאילו אשכרה.
אני פחות מסתדרת עכשיו עם אבא שלי והוא מעצבן. גם אח שלי הקטן הזה מעצבן גם כאילו! זה לא באמת כל הזמן אבל רוב הזמן. נגיד לפני יומיים עשינו הליכה ביישוב, אני ואבא שלי דה בטח לא אני ואח שלי הסתום הקטן שעולה לי כל הזמן על העצבים. הסברתי לו, נו אוף לאבא שלי!!! אחרי הירידה הארוכה שהלכנו ברגל שאני מותשת ושאין מצב שאני עולה את הכל בחזרה, ואז הוא צחק. שיו איך הוא עצבן אותי. ואז הוא מנסה לעודד אותי כאילו בלהגיד שאני אלופה, ושזו רק עלייה קצרה ושבכלל לא חם ויש רוח.
זה לא מעניין אותי, מבחינתי חם ואין שום רוח ואני שונאת שהוא מנסה לעודד אותי, זה הכי מעצבן. אז אני מתיישבת על ספסל ועושה לעצמי דמעות ואז אני בוכה ואומרת שקשה לי ושנמאס לי ושאני שונאת ללכת. אני יודעת שאני ככה מצליחה לגנוב עוד כמה דקות ואבא שלי תמיד עוצר כשאני בוכה לו. אז אני מגבירה עוד יותר את הבכי שלי – זה טריקים שאמא שלי לימדה אותי והם גם הכי משפיעים על אבא שלי.
ואז כאילו שוב, הוא עוד פעם מבטיח לי הבטחות שהוא מחר יזמין לי צהריים בתן ביס שלו בשלושים שקל. קמצן אני רוצה לפחות בחמישים וגם שיהיה מהקניון ולא רק אוכל! נגיד איזה פופ-איט חדש ומגניב. כי בשביל עצמו אין לו בעייה לקנות ביקר, וגם את זה אמא אמרה לי. אז על הבת שלו הוא יכול להשקיע לפחות הרבה יותר.
בסוף אני מתרצה וממשיכה איתו את ההליכה אבל לא מדברת איתו וכועסת מאוד עד שמגיעים הביתה. והדבר היחידי שאני אומרת לו שזה ייחכה עד שנגיע הביתה ואז אני אספר הכל לאימא שלי. ואז הוא משתתק. חחח פחדן! הוא מפחד ממנה עובדה! אני יודעת בדיוק מה אני רוצה מאבא שלי ומתי. מדי פעם הוא מבקש חיבוק אבל אני לא מסכימה כי הוא דביק ומזיע. איייייכס. דביקים כבר היו לי בכיתה ב׳.
וחוץ מזה כבר חודשיים אני אומרת לו שייקנה לי כיסוי חתולים חדש לטלפון שלי וכל הזמן הוא אומר שיזמין והוא לא! וגם האתר הזה שהוא מזמין ממנו שולח הכל בזמן, זה אבא שלי העצלן שפשוט לא הולך להביא לי את זה מהדואר. אין לתאר באמת. ומה קשור פסנתר עכשיו ומה פתאום אני צריכה לנגן פסנתר? בכלל רציתי חוג טניס אז הוא רשם אותי לפסנתר! לא אבא אין לתאר!!
אוף אין לי סבלנות, היום באה אליי חברה אחרי בצפר ואז הלכנו אליה, ובשבע בערב אמא שלי שלחה אותו שיאסוף אותי. הוא מצלצל אליי. ואני עונה ״כן, אבא!״ בטון של מנהלת מתחצפנת בלי סבלנות, כי אף פעם אין לי סבלנות סבבה?! והוא אומר לי שהוא למטה עם האוטו ושאבוא. באמת מזל שעוד לא ננעל לי הטלפון ושאני יכולה בכלל לענות לו. וגם כן הלהגביל אותי בטלפון הזה עם גוגל, כאילו מה כבר לא בסדר שאהיה עוד כמה שעות עם הטלפון. מי ישמע הילדה שלך מכורה! לא העולם הזה שאנחנו חיים בו עכשיו, תנו לחיות!
וגם מחר יש לי יום גדול בבצפר ואני מתמודדת על מקום בנבחרת האנגלית ואני חייבת להיות מוכנה. ואז יש לי עוד מלא קבוצות וואטסאפ לענות לחברות שלי שחייבות תשובה עכשיו, והם פשוט לא מבינים אותי ההורים שלי שיש לי סידורים בוואטסאפ. הילדים שלי בכלל לא יגדלו ככה, אני אתן להם כמה זמן שהם רוצים בטלפון.
זהו עכשיו אני צריכה ללכת להתקלח ואחרי זה לצרוח למישהו מההורים שלי שיביאו לי דחוף את המגבת כי שכחתי אותה. כן ילדים שוכחים זה בסדר, בגלל זה אנחנו ילדים. ואחרי זה אני חייבת לבדוק בגוגל מה זה מנכלית כי הם תמיד קוראים לי המנכלית של הבית.
ככה אני אוכל להגיד להם בעוד כמה שנים שאתם חינכתם אותי ככה. שיו הורים זה מעצבן כל כך אווווווף! מה בסך הכל ילדה מבקשת? יום אחד בלי שיעצבנו אותה ושלא יתקרבו אליה, כי ככה טוב?!