הכנה לכיתה א' - כל מה שרצית לדעת • עמיתלונן

הכנה לכיתה א’ – כל מה שרצית לדעת

היום זה היום ה-22 לחופש הגדול והנורא. מה גם שהיום זה תשעה באב וגם עבורי מדובר בסוג של תענית. היום זה גם יום ההפגנות של הקהילה הלהט”בית במאבק מוצדק ולגיטימי. גם חברות גדולות ומוכרות במשק תומכות במאבק הזה, וחלק מהעובדים היו רשאים ללכת להפגין חלקם בשכר וחלקם כנראה שלא. בגלל שאני מעסיק את עצמי החלטתי לא לאשר לעצמי חופש, ולהישאר לעבוד בבית בחושך כמו שאני אוהב, אבל עם מזגן. למרות כל אלו, אני תומך במאבק שלכולם מגיע להיות הורים. אני רק מקווה שמישהו יזהיר אותם לפני.
בל נשכח את המאבק האלמותי על הזכות שלי לכלב.

החופש ארוך ונוראי כל כך, ומרוב שמשמעם כל כך לילדים שלי, עכשיו למשל הם צופים באווטאר בדיבובה המסור של מירב, שמבינה במדע בדיוני פחות או יותר כמו שהיא מבינה באילוף כלבים גזעיים גדולים ומריירים. וכך אנו צריכים לאלתר יום יום מחדש שגרת אחר הצהריים כפויית טובה, עצבים ותסכול. בעיקר שלנו. בשבוע הבא הקייטנות תסתיימנה ואיתן גם שארית הפליטה של השפיות שלי. החתול שלנו למשל כבר איבד את זה לגמרי – אתמול הוא החליט שהוא רב איתי, ותוך כמה ימים אני מקווה שהסימנים ייעלמו. לא מהחתול, ממני!

בית ספר למפלצות

הקטנה שלנו עולה לכיתה א’. הכל כבר מוכן. יש כבר קבוצה חופרת בוואטסאפ, שעסוקה ימים כלילות בהכנה לרגע הקרב ובא עלינו לטובה. היום הבנות הלכו לרכוש חולצות בית ספר. גם עם שרוול ארוך וגם עם שרוול קצר. כדאי לרכוש בכל הצבעים וגם בלבן שיהיה לטקסים ממלכתיים של ממש. וכדאי גם בכמה מידות עולות כי לילדים יש מן קטע כזה של לגדול. הדיון הכי סוער בקבוצה עד עכשיו הוא האם סמל בית הספר המודפס על החולצה צריך להיות צבעוני או לא. מירב לא הסכימה לי להגיב, וטוב שכך. אני בטוח שגם במעמד רכישת החולצות עדיין היה ספק אם הסמל מוכרח להיות צבעוני או שלא. ימים יגידו וחבל שאין למי לעשות אסקלציה בעניין!

החלטנו לשלוח אותה לכיתה א’ ככה. כמו שהיא, בוגרת גן חובה כפרה עליה חיים של אבא. שפר עלינו מזלינו ואחייניתה של מירב, מורה במקצועה, גם היא, איך לא, שונאת כלבים מושבעת, התנדבה לבוא ללמד את זו התלמידה בהוויה, ולהקנות לה הרגלי למידה ערב כניסתה למוסד החינוכי. אחרי פעמיים שלוש זו התלמידה מאסה בכך וביקשה לחזור לצפות בתכני ריק על כל סוג של מסך דיגיטלי כזה או אחר. בדגש על חוסר משמעות וריקנות בדיוק כפי שהיא מורגלת ואוהבת. זו המתוקה לעומתן ממש אוהבת כלבים.

אז עשינו וי על קורס הכנה לכיתה א’, ממש קצר. כל הציוד לכיתה א’, שלא נופל בחלקו וממונו אפילו מפק”ל של טירון, כבר נרכש עוד בשבוע שעבר. סיבה למסיבה ויום “חופש” מהקייטנה. יש להם היום בשנות האלפיים מחברות “חכמות” ככה הם כותבים עם שגיאות רק עד כיתה ט’. איכשהו נדמה לי שאנחנו למדנו קרוא וכתוב יותר טוב. אבל להם יש דברים שלנו לא היו. טינדר למשל, מה שלי אף פעם לא היה, ולא יהיה כל עוד זה תלוי במירב. ואתם יודעים בדיוק מה עוד לא יהיה לי, אבל ככה זה שאתה אידיוט.

הזייה נוספת בדרך הלא נגמרת לבית הספר היתה נושא השיבוצים. סיירת של אמהות בלחץ עם אלגוריתמים מתוחכמים של מי יהיה עם מי, מי יישב ליד מי ולמה את הילדה הזו בחרנו רק במקום שני. וואט דה פאק?! פאק פאק! אם הייתי יודע שככה יילעסו לי את הראש הייתי נעלם לחו”ל. עוד שנתיים זה חוזר חלילה ואני בכלל לא מתכוון לקחת חלק בקונספירציית השיבוצים הנוראית הזו. הדרך לכיתה א’ רצופה בכוונות טובות של אינטרסים, מה לא? “חיות זה לא אני” רוצה לומר אשתי, חושבת שאני סתם מגזים. אני לא, ירשתי את זה מאמי שתחייה.

בתור אבא מודאג ונוירוטי הייתי חייב לקבל מודיעין מוקדם על המורה. מדובר במורה ממין נקבה ואת כולם עניין מאיפה היא באה, כמה ולמה, יש לה ניסיון, אין לה ניסיון, איפה היא גרה, מתי היום החופשי שלה ואם היא תיתן לכל ההורים לצלצל אליה תעשים פעם ביום. אוייש תעשו לי טובה, הדבר היחיד שמעניין אותי בשלב הזה הוא איך היא נראית. הו תודה לך בורא הרשתות החברתיות שהביאני עד היום לשום מקום, נראה לי שאגיע באופן רציף ועקבי לימי הורים. וכל המוסיף אז תעשו לי טובה.

אנחנו כבר אחרי פגישה מקדימה אחת של כל ההורים עם צוות השכבה. א’ שמש – זה יהיה שם הכיתה. היום אין יותר מספרי כיתות יש שמות. ככה זה קדמה פדגוגית. מקווה שגם ילמדו אותם קדמה טכנולוגית. נגיד איך להדליק ולכבות טאבלט כי בבית הם זורקים אותו כשנמאס להם. בית ספר למפלצות. יומיים לפני תחילת השנה יש “מפגש” גיבוש של כל ילדי הכיתה, אבל ת’כלס זה להורים.

בסימן כיתה א’. כן אבל מה אני עושה עד אז?

 

עמיתלונן

?רוצה להשאיר תגובה

Optimization WordPress Plugins & Solutions by W3 EDGE