האם עמיתלונן מגלה על עצמו שלמעשה הוא מכור לביטוחים?

ביטוח אשכים

מה שבטוח זה המוות. מה שיותר בטוח מהמוות זה ככל הנראה כל הפוליסות ביטוח שהצלחתי לאגור במשך כל ימי חיי. בין אם דחפו לי אותן כי היה לי פרצוף של פראייר תמים, או בין אם היה לי פרצוף של פראייר תמים אחושרמוטה שנופל בהסתברות של חברות ביטוח תחת הקטגוריה – ” פראייר, דחפו לי חופשי!”.

אני חושב שעד לפני 15 שנה לא היה לי מושג ירוק אפילו מה ההבדל בין ביטוח רכב חובה למקיף. ולא שהיום אני גאון גדול בתחום. עמיתחכם.
ביטוח מושתת ברובו על סטטיסטיקות. בוא ניקח דוגמה? ההסתברות שאשך ימין שלי יפול לפני אשך שמאל. חברו לזה סוכן ביטוח גאון שיצליח להפחיד אותי מספיק, שלבו עם זה כמה תמונות של אשכי שור בבישול איטי עם כותרת מפחידה שזה מה שיקרה לי בשואה גרעינית – קונה בו במקום שלושה ביטוחים! אשך שמאל, אשך ימין והאשך האמצעי שעוד לא צמח לי. ההסתברות שמי מאלה שסקרתי לעיל אכן תקרה היא משהו כמו מספר בחזקת מינוס אחותו בשורש שעוד לא נולד.

אין בפוסט הזה משום ביקורת על מי מסוכני הביטוח בתחנות חיי, חלילה וחס נהפוך הוא אני מעריך את כולם. אבל כן יש בפוסט הזה ביקורת עצמית על עבדכם המטומטם, הלקאה עצמית עת היותי פראייר, ומן הרגשה של דביל מן המעלה הראשונה ששום פרוזאק לא יצליח להעלים גם בעוד שלושה עשורים. מזל שיש לי ביטוח של אובדן כושר כתיבה.

אתמול לפני יומיים עת שצלצלה אחת הסוכנות ביטוח דירה, הבנתי שהוא עמוד לפוג. בכל שנותיי עת היותי שכיר, זו היתה שיחה מאוד קלה – מדי פעם טלפון חידוש פוליסה כלשהי, מביטוח כלשהו, טרם כניסתי לעוד ישיבת הנהלה כזו או אחרת. הופ נשלף הכרטיס והופ יש חידוש לעוד שנה עם חיוך טלפוני של סוכן או סוכנת בצדו השני של הקו, והודעה שלי לממי שלי – “ממי חידשתי לעוד שנה”. וממי שלי בעננים – “יופי בוא נחגוג היום!” סתם נו, הלכה לישון.

עכשיו כשאני על תקן עצמאי בהתהוות החלטתי להשקיע מזמני ולבדוק. כמה שיחות טלפון לחברות ביטוח, והבנתי שיש את אותה פוליסת דירה, למעט תיקוני סטייה קלים בחצי המחיר! חצי מחיר אומר לא ארבעת אלפים שקלים חדשים אלא אלפיים שקלים חדשים. אז המשכתי לבדוק. והמשכתי.
ואז גם נזכרתי בכל השיחות שלי עם ממי שלי או זוגתי, עוברים על תדפיסי כרטיסי אשראי, בעוד איזה ערב אבוד, ולא תמיד זוכרים איזה ביטוח הוא של איזו חברה. וכך החיים זורמים לאיטם. אתה מתחתן, מתגרש, מתחתן שוב, מת, קם לתחייה, מגלה שאני עדיין נשוי, מחליף מקום עבודה, מאמץ חתול, מחליף עוד מקום עבודה, מאבד את החתול, מוצא אותו שוב. והפוליסות מלוות אותי לנצח נצחים! פראיירים גם מתים גם מתחלפים, אבל לא הביטוחים שלהם – ממש לא!

ואז גיליתי שאני מכור לפוליסות ביטוח

ביטוח לאומי, פנסיוני, ריסק, חיים, אובדן כושר עבודה, אובדן אשך ימין, חובה, מקיף, מבנה, רעידות אדמה, ריסק המשך לאובדן אשך אמצעי, בריאות, בריאות אמבולטורי, סיעודי, ייסודי, שמשות, כוח עליון, מתקפת חייזרים, אחריות מקצועית, צד ג’, הצד שלו, הצד שלה, ביטוח כלב, ביטוח חתול, ביטוח וטרינרי וכל אלה צוברים ומצטברים אבל הכי אוהבים לחדש את עצמם כל שנה מחדש. ורק שלא ייעלו את ההשתתפות העצמית, כי זו כבר תהיה חוצפה וכולנו נצא להפגין בבר השכונתי.

סעעממק! חישוב גס מלמד אותי על לפחות 25,000 ש”ח ביטוחים לשנה וגם כאן – אשך שמאל לא נכלל בפוליסה!
אם אני חושב על התאבדות? כן, אבל זה לא תופס לביטוח חיים אז אני הולך לוותר על זה הפעם. לראשונה השנה חוויתי על בשרי “טעות סוכן” וחוץ מדמעות והתנצלות אפילו פרחים לא שלחו לי, רק חידוש פוליסה.

ממחר אני הולך לפתח ביטוח לזוגיות, מינים נכחדים, וביטוח לכאלה שהבטיחו להם כלב ועד היום הם מחכים. זה יתפוס בטוח, ואני מכיר לפחות אחד שיירכוש אותם בחפץ לב!
כשבישרתי לסוכנת את החדשות “הרעות” על כך שאני לא ממשיך עם הפוליסה בשנה הבאה – הלב שלה נשבר! הרגשתי בטלפון איך היא מתכווצת, דמיינתי איך כל המשרד שלה עומד מאחוריה ומנחם אותה עם שדרוג לפוליסת ‘לקוח נטש אותך הרגע!’.

ממחר אני צריך לאסוף את עצמי ולהמשיך הלאה.

 

עמיתלונן

?רוצה להשאיר תגובה

Optimization WordPress Plugins & Solutions by W3 EDGE