ארכיון תגיות: שומן

אבות המזון

ההיסטוריה

אבות המזון למי שלא מכיר מורכבים מרכיבי המזון הבאים: פחמימות, שומנים, חלבונים, ויטמינים ומינרלים. אם להיות כן עם עצמי הרשיתי לי להוסיף עוד שניים מבלי משים לב: גלוטן וסוכר. אין על גלוטן וסוכר בעולם, הבעייה היא שהעולם מתמלא ביותר מדי מאלה. מפתיע שבדיוק עכשיו מירב החליטה שהיא מגדלת תחביב חדש – אפייה. ואני החלטתי שאני בדיוק רוצה להיגמל מכמה קילוגרמים עודפים. סמביוזה במיטבה, וככה בדיוק אנחנו מגדלים את הליין החדש של הריבים שלנו. “למה אתה לא אוכל את העוגיות שאפיתי?!” סליחה אני מנסה בלי. ותמיד אפשר לנשנש קייל מגעיל ברגע של חולשה בלתי נשלטת.

הגוף שלנו ברובו בנוי מפחמן ומים. הגוף שלי ברובו בנוי משומן סוכר וגלוטן. אני רוצה להיפרד. אני הולך על הקצה עכשיו ואני מקווה שזה יחזיק מעמד יותר מיומיים שלמים. בחמשת הפעמים האחרונות שעליתי על המשקל הסוללות נגמרו, כמה אנרגיה הוא היה צריך בשביל להחזיק אותי? מסתבר שהרבה יותר מדי, ודי! אין למשקל יותר סוללות, וזה הולך ונעשה קשה יותר כל בוקר לשרוך את השרוכים. כשהכרתי את מירב הייתי חטוב ועסיסי, נשאר רק העסיסי, עם כמה זוגות של מכנסיים שאני שומר לתקופת הרזון הבאה עליי לטובה בן פורת יוסף כן יהי רצון.

ההתנזרות

דיאטה זה לא זבנג וגמרנו. דיאטה זה אורך חיים בריא, כלומר לאכול נכון, ולדעת לשמור על זה. כלומר לדעת לשמור על זה לאורך ציר הזמן. לפני עשר שנים ביליתי מלא זמן בחדר כושר, מכלה את עצמי לדעת באירובי, הפעם אנסה יותר לשמור על תזונה בריאה. נראה.

והנה אני פוצח לי בתקופה נטולת גלוטן ונטולת סוכר. שני אבות המזון היותר חביבים עליי. אולי גם התנזרות ממטוגן? אשתדל. ואכן אותה הדיאטה הגדולה לפני עשר שנים הביאה אותי במצב מצויין אל שוק הפנויים פנויות. הצלחתי אז להשיל שבעה עשר קילוגרמים ממשקלי, אך זה לא היה בדיוק אותו דבר כמו היום. היום אני קצת יותר מבוגר, איטי, פסימי, מריר, רגזן ושמנמן.

השתכנעתי לראשונה שסוכר וגלוטן הם ממש לא בריאים כשקראתי ספר על תזונת האדם הקדמון. אז עשיתי קצת תזונה פליאוליתית, אבל אם היה משהו שלקחתי מהספר הזה הוא שכדאי לוותר על סוכר ועל גלוטן. אני אשתדל. אולי מדי פעם כן אתאבד על איזו פרוסת לחם, או קוביית שוקולד וזהו!

ההיסטריה

אם זה יביא לי עצבים?! ברור, זה כל הכייף. אם אחזור לעשן?! אין לי בעייה לשנורר סיגרייה פעם בשבוע. אם זה יביא לי כלב? “לא, ותפסיק לדבר על זה כי אני קמה והולכת!” כלב זה מרזה, אולי זה טיעון שיוכל להשפיע בעתיד? נרזה ונראה. לשם שינוי אני אופטימי ומקסימום זה יצליח.

מאה ושמונה נקודה שמונה קילוגרמים. זה מה שהראה המשקל אתמול על האדים של הסוללות שלו, לפני שנשאבתי למיטה בלילה. כמי שגובהו מאה שמונים ושמונה סנטימטרים, אני אמור לשקול בין שמונים ושמונה לתשעים קילוגרמים. כל חמישה קילוגרמים שיירדו תהיה מסיבה, ואם אצליח לשחזר את ההצלחה של לפני עשר שנים אז פאקינג וואו! מירב הבטיחה לי כלב דמי מאיקאה.

כושר זה לא בריא – מתי תפנימו את זה?!

וכושר? אני עדיין טוען שספורט זה לא בריא. עד שנגזר עליי להרים את הילדים בכל מיני תנוחות מוזרות לתוך ומתוך האוטו. ויש אותם על הידיים גם בלילה, כשהם ישנים, כשהם שמחים, או סתם כשהם מפונקים – זה גם נחשב לא? כבר די קשה לי להתכופף. ולא אני לא נפוח בפנים כי התעוררתי רק עכשיו, אני שמן בפנים או קיי?! ררר.

#עמיתכווץ! זה המוטו עכשיו, תזונה נכונה, בריאות, לשתות הרבה מים, להיגמל מאבות המזון החביבים עליי ולקוות לטוב. כן, יותר תזונה כי תזונה זה לדעתי שמונים אחוז, וספורט זה כל השאר. כוח רצון לעומת זאת צריך להיות על איזור המאה חמישים אחוז של נחישות. מהפך!

כל שביקשה נפשי כרגע היא להיפרד מהעוגות, הבצקים, הפיצות, החטיפים והמזללות האגדיות אל מול הטלוויזיה בשעת ערב מאוחרת. ויש גם את הג’חנונים של שבת בבוקר, השאריות של הג’חנונים בשבת בצהריים. אולי גם שכחתי לציין את הניקוי צלחות של השאריות של החטיפים של הילדים? והפירות היבשים “הטבעיים” שצריך לאכול מהם רק נגיד חמש ביום? אז למה לא חמישים!

 

המסקנה:

אני הולך להתכלב על עצמי, וזה הולך להיות מסע ייסורים רצוף בירידות ועליות מהמשקל. מה שמזכיר לי שאני חייב להתארגן על סוללות חדשות בשבילו. וזו זו הפרידה שלי משני אבות המזון החביבים עליי ביותר. סוכר וגולטן. אמא!

 

#עמיתכווץ