ארכיון חודשי: יוני 2015

בדיוק לפני שנה

מהלידה אני בעיקר זוכר ערימת בנות. את היולדת האהובה עליי בנשים, את הרופאה רוכנת מעליה ולוחצת על הבטן ואת המיילדת מעודדת עוד קצת ועוד קצת ממש כמה דקות אחרי שהזמינה אותי לראות איך המים פוקעים. “בוא תראה את הקרום של המים זה ממש יפה” אממם כן. כל הסיפור לא נמשך יותר מעשרים דקות לרבות רופא מרדים אחד לפני, הרבה מושגים רפואיים ודופק של עובר שהולך ומאט כי כל הצירים באו במכה אחת, לפחות זה מה שהסבירו לי. כל זה קרה בדיוק לפני שנה.

מאז? מאז חלפה לה שנה, ואתה כבר מטפס, זוחל ומשמיד כל חלקה טובה שנקרית בדרכך. בין אם זה חיוך ממזרי תוך כדי שאתה מפיל את הראוטר, זוחל אל מתחת לשולחן בפינת האוכל או סתם בדרך לנער עוד איזה כבל חשמל מפוחד, כי אין על ההרגשה של לנער כבל חשמל או סתם לטפס על הספה ואז אמא שלך מתחילה לצרוח שלא תיפול, ותגיד תודה שהיא לא מעירה לך תוך כדי נהיגה. אתה גם ממש אוהב לפתוח ולסגור דברים חזק! נגיד את הדלתות של כל הארונות בבית ובפרט את דלתות הכוננית של האקווריום ואם רק הדגים יכלו לקלל. כזה אתה. שובב ממזרי ויודע בדיוק מה איך כמה ולמה, אתה אוהב למשוך לגילי בשיער כי אפשר וזה מגניב ועל הדרך לחטוף לה את כל הצעצועים, למדת לכפכף אותה תכופות וניכר בך שאתה שובב לא קטן. אני חושב שניתן לומר בוודאות שאתה אחד שיודע מה הוא רוצה. וחסר לנו שהבקבוק לא יגיע אליך בזמן.

לקח לי זמן להתחבר אליך כשהבאנו אותך הביתה, משהו כמו שבועיים ומאז החיבור הזה, הכל כבר היסטוריה. רק היום בבוקר כשסיפרנו לגילי שיש לך יומולדת היא תפסה כזה בכי של קנאה, הסתכלת עליה, קצת משתאה, אבל זה מן קטע כזה של בחורות. זה בחיים לא עובר להן, תגדל תבין. היא אמנם סוג של נסיכה בבית, אבל יחד איתך ועם אח שלכם הגדול אתם השלישייה המפוארת והמכובדת ביותר שידעתי מעודי. בינתיים אתה צריך להתמיד עם כל הדברים המתוקים של ילד שבדיוק מלאו לו שנה עושה, עוד מעט יחל עידן הדי.וי.די, ויגיע איזה כוכב על תורן שאתה צריך לאמץ ומלא לגו לרשת מאחיך הגדול. יש לך המון דברים ללמוד ממנו – באחריות.

לפני עשרה ימים גזרו לך את הפוני. החודש הזה הוא בכלל בסימן תספורות כי גם אחותך סופרה לראשונה ביום שיש האחרון, היה לך פוני כזה חמוד וארוך, ואז אמא שלך ביקשה מהגננת שתגזור לך את הפוני. נשבע לך לא ידעתי מזה כלום, אם הייתי יודע לא הייתי נותן לזה לקרות, כן אל תשכח זה גם בלוג של תלונות, אז תן לי קצת להוציא קיטור, אבל דווקא שיחקה אותה הגננת שלך וגזרה לך ממש יפה. זכית בהרחבה משמעותית של שדה ראייה רחב הרבה יותר להשמיד עוד ועוד דברים תוך כדי טיפוס, זחילה, או סתם כשאתה בורח וצוחק כשאנחנו רודפים אחריך. תהיה גדול תסתפר עם אבא במכונה.

מעבר לכל הברכות, ותאמין לי שלא חסרות לי ברכות עליך טפו, אני רוצה לברך אותך בהמון המון אהבה שלי אליך, בבריאות, אושר ועושר, שתמשיך להיות כזה מתוק וכובש ושלא ייחסר לך דבר, שתאהב ושתהיה נאהב, אה וגם שיהיה לך כלב. כן יש לי הרגשה שעוד מעט יהיה פה איזה כלב, זה מן מוטיב כזה שחוזר בבלוג. זה התחיל ממני ותראה איזה קטע, אפילו גילי ממש חולמת על כלב ואיך שהגנים נותנים עבודה זה לא ייאמן. אין לי ספק בכלל שגם אתה תשמח. אין כמו לגדול עם כלב – מניסיון. והכי מדהים? הכי מדהים שאמא שלך גם מסכימה!

אני חושב שכיסינו כאן את העניין שיש לך יומודלת שנה ושאני כל כך אוהב אותך וגאה להיות אבא שלך, ושגזרו לך את הפוני ושאתה נורא רוצה כלב נכון?

אז שיהיה לך יומודלת שמח ילד של אבא, איזה אושר צרוף אתה. נולדת בדיוק בשעה שש ארבעים ושש בבוקר, זה היה יום שבת, בדיוק לפני שנה. אני זוכר שהיית תינוק כחול ושעיר, מאוד שעיר. גנים של אמא, לא שלי. שלוש קילו חמש מאות שבעים וחמישה גרם. המיילדת אמרה לנו שהיא מסיימת משמרת בשבע בבוקר והיא מוציאה אותך עוד לפני תום המשמרת שלה וכך היה. מזל טוב ילד שלי.

 

מוקדש לאריאל – באהבה גדולה.

 

אבא