ארכיון חודשי: אפריל 2015

מזון מהיר? ממש לא!

יש הרבה דברים שאפשר להגיד על רשתות מזון מהיר כדוגמת מקדונלד’ס, אבל לא זו הפלטפורמה, אני יותר בעניין של איכות השירות. יש סניפים שהשירות שם מצויין, ויש אחד שנתקלתי בו אתמול – ולא, זו לא הפעם הראשונה, אז החלטתי ברגע של חולשה, ואו, עצבים, ואו סתם אימפולסיביות לשלוח להם מכתב תלונה באתר. כמשנה זהירות שאלתי גם בפייס של השכונה שלנו אם יש עוד החושבים כמוני, והתשובות לא אחרו להגיע.

אל תספרו לי לי שזה מקום של ילדים, ואל תספרו להם שלא משלמים להם מספיק. זו רשת מאוד מכובדת, ואם קיימים מספר סניפים כן טובים אותם גם מניתי בתלונתי, אז למה לא כולם? טוב לא כולם, אז למה לא הרוב? ובטח למה לא סניפים חדשים?

התלונה כפי שנכתבה אתמול, באתר מקדונלד’ס מובאת בפניכם, אמנם נגעתי, לטובת האתר, אבל רק קצת. נכתב ברגע של כעס, ספרתי רק עד חמש.

הנדון: איכות השירות בסניף קניון כפר סבא הירוקה.

לכל הבריות שלום,

את מה שקורה אצלכם בסניף קניון כפר סבא הירוקה ניתן רק להגדיר כחרפה ואו, בושה, ואו זלזול משווע בקהל לקוחות השכונה, או כל קהל אומלל מסוג אחר שנזדמן למקום.

בשעה 12:42 הגענו משפחה לסניף, לא סניף מאוד עמוס אבל כן היתה תנועה של לקוחות – מפאת שלושת העובדים שהיו בסניף, ניכר שרק בגלל סיבה זו כל מי שהזמין נאלץ להמתין זמן רב הרבה יותר מן המצופה מסניף מקדונלדס, והאמינו לי שאנו אוכלים לא מעט ברשת – כגון הסניף במרכז ג’י בכפר סבא, סניף סוקולוב רמת השרון, סניף קניון שבעת הכוכבים שתמיד עמוס יותר – אבל מעולם לא נאלצתי לחכות בו זמן רב כל כך.

הסיבה שנשבר לי ואני גם מטריח את עצמי ביום שבת לכתוב תלונה זו היא שזו לא הפעם הראשונה שאני נתקל באיכות שירות כל כך קלוקלת. מאז שהסניף נפתח, ולעניות דעתי עברו מספר חודשים, לא היתה פעם אחת שהזמנתי מאז הוקם הסניף ולא קרתה איזשהי “תקלה” מצערת – ממש כמו היום שהיו חוסרים בארוחת הילדים, חוסר בסכו”ם בסלט ושמן זית. קשה לי להאשים את הצוות שהיה נראה כעומל מאוד קשה בכדי להספיק – אבל ככה זה שמקודנלדס כנראה חוסכת אולי בעובדים – וגם ככה הלקוחות חוזרים אז למה שיהיה למקדונלדס אכפת?

בושה שמשפחה שלמה נאלצת לעבור תלאות קשים כל כך בשביל צ’יפס ואיזה המבורגר, לא הגענו עם אוטובוס מלא תיירים יפנים, ניתן בבירור היה לשמוע תלונות של לקוחות אחרים בנוסף – אבל בגוף התלונה שלי אתייחס כמובן רק לחוויה שלנו – הטראומטית.

אולי הגיע הזמן לרענן את השורות שם, ולהביא מנהל שבאמת יודע להניע ולנהל צוות, כי ע”פ מיטב זכרוני, יש שם איזו אחמ”שית ואו, מנהלת שחוץ מלשמוע אותה נובחת על העובדים שלה – איכות של שירות אין שם כלל.

החוויה שקרתה היום, או נצח הנצחים עד שמישהו נאות לקחת ממני הזמנה – 7 דקות על השעון ועד 14 עד שבכלל קיבלנו את האוכל לרבות חוסר משווע בעובדים גרמה לי סופית להחליט על החרמתי את הסניף!

בקיצור אני לסניף הזה לא חוזר, יש לא מעט סניפים אחרים אותם מניתי, והם עולה בכמה דרגות של איכות מהסניף הזה.

לא רוצה פיצוי ובטח לא רוצה שמנהל\ת הסניף יחזור אליי טלפונית מחר וייתנצל – אני לא מנהל את הרשת חלילה, אבל המלצה שלי היא להחליף שם את הנפשות הפועלות – ויפה שעה אחת קודם.

חבל מאוד שככה זה במקדונלדס, בסניף חדש, בשכונה לא מאוד מפוצצת באנשים בצהריי יום שבת. ועם עבור זה שילמתי 167 ש”ח להזמנה מספר 108, הפעם? הפעם אני מרגיש ממש, אבל ממש פראייר.

חבל.

 

לא נותר אלא לחכות, או לקוות רמחנא ליצלן שמישהו ממקדונלדס יטריח עצמו, ויגיב. אני על זה.
רק שלא יפצו אותי באיזה מק רויאל עסיסי על גחלים כי זה לא באמת.

עמיתלונן

 

HOT or NOT

כל איזה 10 דקות? מאז אתמול בשש בערב, אני זורק מבט אל עבר מודם הכבלים שלי, סופר את הנוריות שדולקות ורק נורת האון-ליין כבוייה. תקלה בהוט. ניתקתי את המודם, ניתקתי, נשבע לכם ניתקתי. אפילו שמתי טיימר לשלוש דקות לפני שחיברתי מחדש לחשמל – לא עזר. התפללתי, פיזרתי מלח מסביב ונורת האון ליין ממאנת להאיר פניה. פתאום תקלה. נסגר עכשיו השיבר של האינטרנט ואני צריך להיות סוציאלי פתאום עם בני ביתי. קשה להיות מנותק לפתע מן המרשתת או בשפת יומיום רדודה – ‘לעזעזל, שוב אין לי אינטרנט?’. מספיק שאיזה טרקטור עלה על איזה כבל, או סתם איזה עכבר כירסם להנאתו את הטרקטור שקרע את הכבל? הפסקת חשמל, או נגיד קצר חשמלי? לא לא נגיד שהיתה חדירת מי תהום שנקוו אל ארון השרתים וגרמו לרצף קולוסאלי של תקלות, ובקצה השני של העולם החלה סופת הוריקן כתוצאה ישירה מכל הנזכר לעיל, או שפשוט כל מודמי הכבלים בעולם חברו יחדיו והכריזו על סכסוך עבודה! ככה זה באביב.

לסיכום הפתיח מלמעלה – אני מתוסכל ועצבני ולאו דווקא בסדר הזה. בסך הכל? בסך הכל תקלות קורות וזה בסדר. כלומר יש כנראה איזו סטטסיטיקה מדידה שכל נותן שירות אמון עליה, עם אחוז מסויים של סטייה מן הנורמה נקרא לזה, או חלילה תקלות. ואתם יודעים מה? אני דווקא בעד תקלות! כן לומדים המון מתקלות, זה משפר המון דברים בסופו של תהליך ואם למדנו משהו מזה אז הרווח הנקי הוא כמובן שלנו. נשאלת השאלה למרות זאת, באיזה מחיר? מה זה אומר מחיר סביר פר תקלה, איך מגדירים תקלה וכמה באמת אפשר לענות לקוחות עם תקלות שחוזרות על עצמן כאילו כלום. כל עוד הלקוח ישלם, וכל עוד הלקוח שוכח מהר – אז אולי זה לא כזה נורא, יש לנו מלא לקוחות והם סופגים הכל.

אז בבקשה, גם ביום חמישי שעבר חוויתי ניתוק מהוט. גילוי נאות, הוט הם התשתית של האינטרנט הביתי שלנו. כמו לקוח טוב, נו מהמתלוננים האלה, טלפון לשירות הלקוחות ואכן הנציגה אישרה לי בטלפון שהתקלה היא למעשה בכל האיזור, קרי רחוב לוכסן שכונה. ואחרי שעתיים הרשת חזרה, אכן מבאס אבל קורה, תקלה.
גם עבורי זה לא היה אסון, אפילו יש לי מן מוטו בחיים של לקחת הכל בפרופרוציות, אז לא עשיתי מזה ביג דיל והמשכתי כרגיל את יומי. ודווקא אני, באופן אישי די מרוצה מיציבות הקו של הוט ובאמת שתקלות הן ארוע נדיר, עד עתה.

פתאום! אתמול, שוב באיזור שש בערב, הפתעה! שוב תקלה איזורית, שוב ניתוק והפעם זה כבר הרבה פחות כייף, יש לי דברים שאני עושה על גבי הרשת, הבת הקטנה שלי רוצה לראות סרטים ביוטיוב, או בטלויזיה שמחוברת לרשת, אשתי רוצה להוריד מתכונים לאייפד, היא אוספת מתכונים ופעם זה יהיה לי שווה אני בטוח. ואנוכי עסוק בדברים הרגילים שלי ברשת. אז למה שוב תקלה? למה שוב פעם אנו צריכים לסבול ניתוק של למעלה משלוש וחצי שעות, אפילו שהבטיחו לתקן עד עשר וחצי בערב? ומה סיבת התקלה? אז עמיתלונן באמת מתרגז, ואני נכנס דרך רשת סלולרית לשירות של הוט בפייסבוק ותוהה ואף מתלונן על טיב השירות? ולמה ככה אני סובל? ומי יזכה ומי ישפה או יפצה אותי, ולמה לא אמרו? ושזה לא בסדר כל שלושה ימים לעשות לנו כזה קטע! זה לא שאני מקבל חלילה תשתית בחינם.

התשובה מהוט כמובן לא אחרה להגיע, לרבות יירוט של ציוצים שלי בטוויטר. וכך כותב לי נועם – רכז מדיה חברתית במייל שנשלח אליי, כנראה, מטעם שירות הלקוחות של הוט, ובין היתר מעדכן בגוף המייל שמחלקת ההנדסה אמורה עד עשר וחצי לפתור את התקלה, וגם כותב: “…בנוסף, על פי נהלי חברה אנו דנים בזיכוי\פיצוי רק לאחר סיומה המוחלט של התקלה. אנא עדכן כאן יותר מאוחר באם השירותים חזרו לסדרם…”
כלומר, אני, כרגע נטול אינטרנט בעל כורחי, אני לא באמת יודע מה זה אומר סיום מוחלט של תקלה, ומה אם זו תקלה שחוזרת ונשנית לילות כימים, ומה אם עכשיו אהיה מנותק לאיזה שבוע, בדיוק כמו שמכון הכושר שלי לפתע נסגר על למועד בלתי ידוע?
ובנוסף לכל זה, אני הוא זה שצריך לעדכן באם השירותים חזרו לסדרם?! אולי אצא במחולת עם מגהפון ואכריז ברחביי הבניין ואו, הרחוב, ואו, השכונה שהרשת של הוט שוב איתנו, ואוודא כי התקלה אכן הסתיימה באופן ‘מוחלט’. ואז כל השכנים ירדו עם הפיג’מות, וגם הילדים, וגם הכלבים, ונעשה פריסה בפארק, ועוגות, וג’חנונים, וריקודים, וקולולו. וכולנו, יחדיו, נחגוג את חזרתה של הרשת, בסימן הנורת און-ליין המסכנה שחזרה להבהב במחוזותינו אנו. כן זה ללא ספק מה שמצופה ממני כלקוח של הוט, תעדכן אותנו, ברור! ואם לא אז תבוא מחר ונראה. נראה לי שראיתי יותר מדי סרטים. ת’כלס – אני כבר ארבע שעות בלי רשת.

נראה לכם שמישהו שם בהוט התנצל על אי הנוחות? נראה לכם?! וגם לך תרדוף עכשיו אחרי הוט ותבקש פיצוי או זיכוי חלילה על הפגיעה באיכות השירות. בסך הכל לא היה אינטרנט כמה שעות אז מה קרה? תחליק את זה וזהו, אז קרה עוד פעם אחרי כמה ימים, קצת סובלנות נו באמת? האם יבוא זיכוי אוטומטי מהוט? האם חלילה רחמנא ליצלן והס מלהזכיר יבוא פיצוי אוטומטי מהוט? חוששתני שלא. לא זכור לי אי פעם שמי מנציגי הוט צלצל אליי בנושא תקלה שפעם קרתה לי, ואמר לי כך : “שמע עמית, זוכר שלפני כמה ימים ניתקנו לך את הרשת? אז אני מצלצל לבשר לך שבצעד חסר תקדים, ולפנים משורת הדיו החלטנו לפצות אותך באיזה חודשיים עלינו” – ללא צל של ספק ראיתי יותר מדי סרטים. אם רציתי לפרסם את הפוסט הזה אתמול? אז רציתי. אבל ממש לפני 30 דקות חזרה לי, בינתיים, הרשת. לפחות עד הפעם הבאה.

מירב אומרת שאולי אני מתוסכל בימים האחרונים יתר על המידה כי אני גם לא מתאמן? ראשית אני מתוסכל תמיד, זה עניין סובייקטיבי כזה של אופי, אבל המועדון כושר שלי עדיין סגור, וגם הם, הולמס פלייס לא טרחו לחזור אליי אפילו שהם הבטיחו בעמוד הפייסבוק שלהם שייצרו עמי קשר. היום הגדלתי לעשות ותזכרתי אותם – אני עדין ממתין. אז אין לי אינטרנט וגם אין לי מכון כושר להתאמן בו. מי שרוצה תזכורת לגבי מועדון ההלומס פלייס – זה בפוסט הקודם. וכן, גם אצלהם זאת סוג של תקלה.

וכף נסתיימו להן 15 שעות ללא אינטרנט. ואני כבר חשבתי לתומי בנוסף לנתק את החשמל, לשים עליי כמה פרוות ולצאת יחף לרחוב לצוד ממותות לרבות שאיבת מי תהום מאיזה באר. אה ו…הוט? אני אשמח לשמוע ממכם תגובה ממש כאן, יופי של מדיניות יש לכם – שלכל הלקוחות שקרתה להם כזו תקלה כואבת, אמורים לצלצל אליכם ולבקש זיכוי או פיצוי חלילה, קיוויתי אולי שזה יהיה הפוך, אז קיוויתי.

ובנימה אופטימית זו, שיהיה לכולנו חג עצמאות שמח.

 

עמיתלונן

המועדון סגור

כושר. המומחים אומרים שכושר זה בריא, וזה רק עושה טוב, ושזה עושה נעים, ושזה עושה טוב למערכת המטבולית, רוצה לומר חילוף חומרים בשפה שלי, ושזה מעולה לדיאטה ובכלל זו דרך חיים נכונה ומומלצת לכולם, בהנחה כמובן שיש לך אישור מרופא להתאמן. ועם עסקינן ברופאים, אז אם הרופאים ממליצים? סחבק עושה, מה לא? ובאמת עד עצם היום הזה להתאמן עשה לי רק טוב. אולי פה ושם דלקת באיזה גיד כזה או אחר שעוברת עם אתופן 800 מ”ג, ויש לי איזה מיניסקוס מצולק בברך ימין עקב שחיקה, כולל הכנה לברך שמאל ואני כבר מכיר בע”פ את הדרך לאורטופד שלי. אבל תמיד תזכרו שספורט זה בריא ולא שמעתם את זה ממני. טוב?

עמיתלונן כבר שנים מתאמן באחד ממועדוני הרשת של ההולמס פלייס, במקרה שלי הסניף ברעננה שאני מאוד מחובר אליו בלב שלי. זה קרוב לי לבית, זה נוח לי וזה כואב לי, אז כנראה שזה נכון עבורי. התחלתי ב- 2008 ואני ממשיך לסירוגין עד היום. הפוזה שאתה מגיע למכון ומחכה לך המגבת בקבלה (כשאין מחסור במגבות כמובן) פשוט שבתה אותי בחיקה והתאהבתי. ואז, כמו איזה מתלהב אני לוקח את המגבת, נכנס למלתחות להתלבש, מצפין את כל השיטים שלי בתוך הלוקר, נועל את הלוקר עם מנעול הקומבינצייה שלי – כן וזה אני שבחרתי לו את הקוד, ויוצא לאולם הכושר חמוש באייפוד ננו שלי בכיס, במגן סיליקוני על ברך ימין כשאני לא שוכח אותו כמובן, ומתחיל איך לא, להתאמן על המכשירים. פעם אירובי ופעם מנוחה. ופעם כוח והרבה מנוחה. וכן, אני מקשיב למוזיקה, מקשיב לגוף שלי ובסך הכל מתאמן ורע לו. רופאת המשפחה שלי הפצירה בפניי שזה רק ייעשה טוב לטריגליצירידים שלי, רוצה לומר בשנית שומנים בדם בשפה שלי שוב פעם. אז באמת אני חזרתי לאימון מסודר וקבוע ואני סוג של עמיתאמן.

הטוויסט בעלילה מתחיל שבבניין של ההולמס פלייס בו אני מתאמן לילות כימים אך בעיקר מספר פעמים בשבוע, הולך ונבנה ממש ממעל בית מלון. כנראה סוג כזה של מלון עסקים קוראים לזה? נו של אנשי עסקים, משקיעים מעבר לים שבאים להשקיע בקוד הישראלי, ואולי פתאום רעננה הולכת להפוך לאימפריית תיירות – מפרגן לך רעננה. ויש עוד כמה מטרות שאני יכול לחשוב עליהם בדימיוני בחדרי חדרים של זה המלון הנבנה, אבל בשביל זה יש אתרים שונים מהבלוג הצנוע הזה והיריעה ואו, הצנזורה קצרה מלהכיל.

מעת לעת אני נתקף פרצי חשקים של “ללכת לחדר הכושר”, משהו לא בסדר איתי ואני באמת צריך ללכת לבדוק את זה, אבל פרץ אחד כזה קרה לי ממש היום בבוקר. וכשזה קורה לצערי, הגוף שלי מתחיל להכין את עצמו מנטלית: השרירים מתכווצים, יש לי יובש בגרון, אני מתחיל לדמוע, ברך ימין מתחילה לכאוב והצוואר מתחיל להיתפס – סימן שצריך ללכת להתאמן בחדר הכושר. בדמיון שלי אני מדמיין את רופאת המשפחה שלי, שוב פעם, מנפנפת לי מול העיניים עם תוצאות בדיקות הדם, וכל הטריגליצירידים שלי עושים לי אצבע משולשת ואמא שלהם הזונה!

עניין של התארגנות זרירה, ואני באוטו, שם לעצמי שירי קצב כאלה, נכנס למוד של כושר ומקלל, מגיע לחנייה, עולה במדרגות ומוצא לדאבוני את המודעה הנראית ממש פה מתחת לשורה – ומתבאס טילים.

המועדון סגור

למה! מה עשיתי? כולה רציתי ללכת להתאמן, הרופאה שלי שלחה אותי באלוהים אז ככה?! אי אפשר לבנות בניין אחד בימינו מבלי שחצי עיר תהרס?
ראשית אני מפרגן למועדון שבאמת נותן את האפשרות לכלל המינויים שלו ללכת ולהתאמן בשאר סניפי הרשת. נכון אולי זה לא נוח, אולי אני לא רגיל אבל יש לי את האופצייה, מה אני לא אנצל אותה? לא. יש לי עוד סידורים היום, והקצבתי לעצמי זמן לאימון, ויש לי תוכניות, ואפילו חיים, לכן אני באופן אישי לא מתכוון לסוע להתאמן בסניף אחר של הרשת.

ובנוסף? אני מפרגן למועדון שנתן לי את האפשרות התיאורטית להקפיא את המנוי שלי בתקופה הזו – וללא תשלום, כי זה עולה כסף להקפיא את המנוי. גם כאן, שאפו להולמס פלייס שנתנו את האופצייה. זה ללא ספק מרגש אותי עד מאוד. סתם לא באמת, אני עצבני ורציתי להתאמן ובין היתר בכדי לפרוק אגרסיות, בנוסף לשריפת שומנים מבורכת. “המועדון סגור עד סוף השבוע….” האם באמת ביום שישי כפי שרשום במודעת האבל אני אוכל לחזור להתאמן? אינשאללה שכן, ושהכל נהיה בדברו, מלח שום פעמיים.

ואז זה היכה בי כמשקולת שמטביעה אותי בבריכת שחייה. בסדר אני לא חזק בפרוזה, תהרגו אותי ונגמור עם זה כבר. למה הולמס פלייס לא הודיע לי? הייתי מוכן לשבת בחושך כמו אשכנזי טוב ולחכות לטלפון מהם. אתם יודעים מה? בסדר, יש מלא מנויים? אז נתקשר לכולם?! לא אה? רגע יש לי עוד רעיון! מערכת ממוחשבת המונית גרסה 12 להפצת מסרונים, זהו – זה מה שהיה חסר לי! יכלו הבריות להתאמץ ולהודיע לי, ולחסוך לי את הטרחה של להגיע למועדון ולמצוא את ההודעה הזו? מה הלקוח לא תמיד צודק? עמיתאמץ? ממש לא!

אולי שלחו מסרונים למנויים אחרים ואני לא יודע, אז אחלה, אבל אני לא קיבלתי כלום ושום הודעה. נכון, יש אתר אינטרנט שמעדכן, אבל אם אני כמעט לא גולש לשם. ולהבדיל מאי הידיעה נזכרתי לפתע שתמיד כשיש מבצעים שהמועדון רוצה לשווק, או כל מינוף עסקי כזה או אחר – המסרון תמיד פוגע ומגיע אליי לנייד. לכן נורא התבאסתי על ההולמס פלייס שלי היום ואני חושב שזה לא בסדר.

אני באמת חושב שלכלל הלקוחות והמנויים שלכם, שמשלמים לכם ממיטב כספם, הזכות המינימלית לדעת ואו, להיות מיודעים בדרך ישירה ואו, עקיפה ממי מטעמכם על כך שהמועדון נסגר בצורה פתאומית. האמינו לי שלא הייתי מתרגז כלל אם היה נוחת אצלי בנייד מסרון שמעדכן. נהפוך הוא – הייתי אומר, וואלה אלה יודעים לתת את השירות עד הרזולצייה הכי נכונה ואדיבה ללקוחות שלהם. ובאשר לבניית המלון? אני רק מקווה שיהיה בו חדר כושר.

אז עיצבנתם אותי הולמס פלייס, וזה לאו דווקא מפאת היותי ממורמר מטבעי. יכלתם להודיע לפחות באיזה סמס שהמועדון נסגר, וגם אם ביקשתי שתסירו אותי מרשימת המסרונים אז יכלתם לצלצל אליי בדיוק כמו שאתם תמיד נוהגים לעשות עם תום תקופת המנוי שלי. וכן, באמריקה זה לא היה קורה, אל דאגה – אני נשאר בארץ.

עכשיו כמו איזה אומלל אני הולך לרדת במעלית ללובי, להיכנס לחדר המדרגות שלנו בבניין ולעלות ברגל את כל המדרגות עד הגג. אחר כך? אחר כך בבית לעשות איזה כמה שכיבות שמיכה. העניין הוא שכפיפות בטן תופסות לי את הצוואר אז אני לא יכול בבית.

כושר זה בריא, וגם מרגיע. ברור.

 

עמיתאמן? ממש לא, עמיתלונן!

מתחילים

כל בוקר כשאני בא לרוקן את הפח במטבח, נקרעת לי שקית האשפה, לפחות ככה אשכנזים קוראים לה, אבל אפשר גם סתם שקית זבל. נפערים להם שני חורים בצדדים ואז החורים גדלים ואז כל המיץ של הזבל, החיתולים והשאריות של הסלט מארוחת הערב של ליל אמש נשפכים יפה על הרצפה. ואז אני מתעצבן, וכשאני מתעצבן אני לא נחמד. יש לי בעיה עם אין ניקיון כלומר פוביה מלכלוך – אין תרופה לזה. אז ככה בנוי הפח שלנו במטבח, יש לו כמו שתי בליטות בצדדים שאמורות להחזיק את הידית אבל אז כשמרימים את השקית, הבליטות קורעות לה את הנשמה והשאר כבר ידוע מראש. ואם עוד אפשר לעשות את זה על הבוקר כי זה מעצבן עוד יותר – הרי זה משובח. וכן, זה מטבח שעלה הרבה כסף. אני מאחל כל טוב למי שתכנן את הפח הזה או סתם שימות.

בקיצור אני תמיד מוצא על מה להתלונן. תקראו לי קוטר, תקראו לי מתבכיין – אני פה בדיוק בשביל זה. תמיד משהו מעצבן אותי, זה לא שאני אוהב להתעצבן אני פשוט מחכה לזה כל יום מחדש וחוץ מהפח במטבח שעושה לי יופי של סיפתח לא יהיו חסרות הזדמנויות, כל יום הוא הזדמנות לתלונות חדשות. את רובם אני מקווה להעלות פה ואולי יהיו גם פוסטים מסוג אחר, נראה לאן זה ייקח. עצבים לא חסר, ילדים גם לא חסר והמפרט הנוכחי היא שיש אחת בדיוק בגמילה ומשתינה בכל הבית, ויש איזה קטן שבדיוק הח לזחול ונתקע בכל חור בבית. טפו שיהיו בריאים מלח מים, טפו אני מת עליהם ואפילו על אמא שלהם גם. יש רק טיפוס אחד בלתי נסבל בעליל בבית – וזה כמובן אני. תמיד בארחות ערב במשפחה של אשתי אני האשכנזי היחידי – לא קל.

אני חושב שקודם כל זה בלוג. זה לא ממש אתר, אולי שווה לרפד בקצת פורנו כדי שיימשוך קוראים? או שבעצם נשים חתולים, כן חתולים זה יותר חזק. אני מקווה לייצר איזה באז פה כדי שבאמת יהיה מעניין, שמתי אפילו את הטוויטר שלי בצד, ותמיד מותר ורצוי להגיב על כל הפוסטים, זה עושה לי טוב לאגו. תסתכלו בדף של “מי אני” אם בא לכם לדעת אודות המחבר, לשים פרסומות? פרסומות זה טוב לא? אבל אם השירות לא יהיה טוב אז למה לפרסם נכון? פורנו לא יהיה. חבל.

יש גם ניוזלטר, כאילו כל פעם שאני כותב אז אפשר לקבל עדכונים. יש בצד שמאל כזו קובייה שאפשר למלא את המייל ולקבל עדכונים. אני חושב שפעם בשבוע זה מספיק לפוסט, אבל יש לי קצת הרבה זמן פנוי עכשיו אז אולי זה יהיה קצת יותר. רוצה לומר שאני בין עבודות, אבל לא משמעם לי, אני כותב פוסטים, אני מנסה למכור את הדירה שלנו ואני מנסה ללמוד לנקות ולבשל כל יום עוד קצת.

לפעמים ורק לפעמים אני מקבל שירות לא טוב מכל מיני גורמים, וזה קצת מעצבן אותי. זו יכולה להיות נציגה של רשת סלולרית גדולה, זה יכולה להיות החברה שמחזיקה את השרת שעליו נמצא הבלוג הזה, זו יכולה להיות מתווכת שבאה לראות את הדירה שלי ופשוט לא מצאה את הכתובת, באלוהים קרה היום. וזו אפילו יכולה להיות הבחורה מהגלידרייה שלנו שכל פעם קוראת לי “היי מותק” כשאני מגיע בשביל לקנות גלידה לילדים. נכון היא כוסית והכל אבל אני עדיין לא המותק שלה, אפילו אם הייתי רוצה. זו יכולה להיות סתם פקידה באיזה עירייה או גננת, כן פשוט איזה גננת כמו זו שרשמנו לגן שלה את הבן הקטן שלנו – ומשום מה, זה לא תפס. “אבד לי הטופס או שזה סתם נפל בין הכיסאות אני מה זה מצטערת” מבוסס על סיפור אמיתי מזה כמה חודשים.

לא חסר נכון? עד היום כתבתי הרבה, מהיום אשמח גם לעשות זאת למען מטרה – פשוט כי אני מאמין בזה.

כרגע כל הבלוג הזה במתכנות של פיילוט. גם ככה מירב בסלון עם הילדים ואני ברחתי למשרד לכתוב את זה ותיכף מירב תבוא ותעוף עליי ויתחיל סרט שלם, אז אולי שווה שאחתוך פה. אנחנו אחרי חול המועד עם שלושה ילדים בבית, ותודה לאל החמץ חזר היום למחוזותינו, אני לא באמת שומר אבל תמיד ידעתי שהחמץ יתפוס בסוף.

עכשיו? עכשיו יש לי רק לעשות הגהה, לחזור לשקע שלי על הספה בסלון, להסניף את הילדים, לקלח את המחבלת הקטנה שלנו, לסרק אותה, על הדרך להתחנף למירב כי בכל זאת אולי כן ייצא לי ממנה סלט היום בערב, ואז נשכיב את הילדים ונלך לישון. אולי אם יהיה לי מזל אני אחלום על הכלב שאני רוצה ואולי בעצם שווה לבדוק עוד כמה תוספים לבלוג הזה.

אז בינתיים, ומי שלא תהיו, ברוכים הבאים לבלוג של עמיתלונן, אני מקווה שיהיה פה נחמד לכולם, שתבוא עליכם הברכה – אמן.

 

עמית