עמוד ראשי בכאילו

וכך אני מסתכל אל תוך תוכי וכותב את חיי

עמיתלונן?! עמיתלונן זה בלוג. בחיי, אין כאן כלום מעבר. פשוט בלוג. אתם יכולים לקרוא ואתם יכולים גם שלא לקרוא. אני כותב את חיי, ופעם כשהילדים שלי יגדלו – הם יוכלו לקרוא את מה שאבא שלהם כתב. פשוט לא? זה כמו סלפי נגיד, אבל במילים. כן, זו אולי הגדרה לא רעה כלל לבלוג. 

זה לא שאני באמת מכיר המון אנשים שקוראים בלוגים בימינו, אבל בכל זאת זה העמוד הראשי – לא נעים. זה גם לא ממש מסובך פה. אין פה פרסומות, זה גם בחינם. פשוט בלוג. תלונה פה תלונה שם. אז למה אני עושה את זה? אני אוהב לכתוב, אני כותב כבר שמונה שנים, אז למה להפסיק?

ובלי או עם קשר למה שאני באמת חושב אפשר להירשם לבלוג ואז כל פעם שייכתב איזה פוסט אתם כמובן תדעו על כך, ובכלל, זה בלוג זה לא באמת אתר. אם מגיבים אז בטעם וכמובן תוך כדי שמירה על שפה מכובדת. ניצול ציני של הבלוג, קללות, שימוש כבמה לניגוחים, קללות שוב פעם, או כל שימוש לא הגון, לא מכובד ולא לעניין – וזה ייגמר לכם. בקיצור להתנהג יפה.  

ובאשר לאנוכי, אני אשמח לארח את כולם כאן, מי שמכיר אותי אז יופי ומי שלא אז אשמח שנכיר. ובכלל טענות, מענות, הצעות לשיפור, דברים שחסרים לכם, משכורת נמוכה מדי, משכורת גבוהה מדי? או כל מה שמפריע לכם גם כאן וגם שם בחוץ – ספרו לי. אה ועוד דבר, יחזור כאן לא מעט איזה מוטיב על כלב, מן אובססיה קטנה שלי להולכים על ארבע, הרופאים מקווים שגם זה, בלי נדר, יעבור.

עמית